מבחר פרויקטי גמר במחלקה לתקשורת חזותית
{ Category Archives }
”מטרתי היא לגנוב משהו ממזוודתו של המוות, ללכוד ולהציג מספר גרגרים שיוכלו לספר על כלל החומר ממנו באו.” כך כותב פליקס ספיבק בדברי ההסבר לעבודתו, “מחשבות על הליכה”, ספר נוגע ללב, מעין פורטרט של תקופה, של דור. “זהו ניסיון לחדור אל תוך ארגון ‘לוחמים ופרטיזנים נכי המלחמה בנאצים’ דרך זוג עיניים בודדות, עיניו של משה וייצמן, ולחשוף את חבריו ואת הפעילות שמתקיימת בו. כיום הארגון נמצא בשלביו האחרונים ועובר תהליך של דעיכה מפאת גילם המתקדם של חבריו.”
כשמעיפים מבט חטוף בעבודה של עופר להר, נתקפים פאניקה קלה - קיר עמוס דימויים מעולם אחר, שאנו כמעצבים מתעלמים מהם כמעט במופגן, תופס את חלל חדר המדרגות במחלקה. החומרים, שנאספו במשך חודשים מפינות שונות ברחבי התחנה המרכזית, מכילים בין היתר מודעות מטעם הנהלת התחנה, עלוני פרסומת, מחירונים ועטיפות מגזינים -הגורם המאחד את כל אלה הוא הסגנון הססגוני, הצעקני והבוטה, המהווה חלק ממהותה של התחנה המרכזית החדשה בת”א - “עודפוּת,” מכנה זאת עופר. בניגוד לעידון האופייני של בוגרי האקדמיות, הנטייה ברוב החומרים המתפרסמים בתחנה המרכזית היא להשתמש ביותר מהנדרש, ולהעמיס במניפולציות.
אם שואלים אותי, הסיבה שלמדתי ארבע שנים בבצלאל היא כדי להתערבב. מבחינה סגנונית - כלומר, לראות איך אנשים אחרים מתמודדים עם “פעולת העיצוב” - וגם מבחינה אישית. נירו טאוב, השותף שלי לפרויקט הגמר, שיתף איתי פעולה בעבודות רבות במהלך הלימודים (ולא רק הוא, למעשה רוב הפרויקטים שלי בשנים ג’ ו-ד’ בבצלאל היו שיתופי פעולה) ואיתו אפשר לומר שהתערבבתי עד הסוף. במידה רבה השפענו אחד על השני כך שבמקרים שונים אימצנו דפוסים האחד של השני, כמו למשל הגיון צבעוני, שניתן לומר שהתבשל מהנטייה של נירו לצבעוניות עזה ומהבחירה שלי להשתמש במגוון גדול של צבעים.